זה קרוב לשנה מאז שהכרתי את ורד באמצעות הארגון המיוחד “קשר יהודי” ורד, אישה חמה ונעימה, אשר בתוך תוכה מתגלה האדם המבקש, מחפש, לומד וחוקר, מחפשת קירבת אלוקים. בעקבות ספרה של סיון רהב מאיר על הרה”ג ר’ יעקב אדלשטיין זצ”ל, נחשפה למהות החיים של בני התורה, מבינה שכדי להגיע לשלימות רוחנית ואנושית, צריך ללמוד וצריך לעבוד. היא פונה לסיון לבקש עוד. והיא מפנה אותה לקשר יהודי. מאז, הכל הסטוריה…. ההתחלות, תמיד קשות, ורד התחילה את צעדיה בקשר עם הרבה חששות,שאלות ותהיות והרבה סקפטיות לגבי הסיכויים של הקשר להחזיק מעמד. התחלנו, בצעדים קטנים, פעם בשבוע, לפעמים פעם בשבועיים והנה הגיעה הקורונה לפתחינו. ורד, כפי שמעידה על עצמה, מרגישה שהקורונה היא זו שפתחה לה צוהר ללמוד, להקשיב, להרחיב אופקים בחיבור בין האדם לבוראו. הסגר הראשון שנכפה עלינו בתקופת פסח, נתן לה את האפשרות ללמוד ולהכיר את חג הפסח מקרוב. הסגר, כמה שנשמע בקונוטציה שלילית, לגבי ורד הוא נתן לה פסק זמן ממרדף החיים, אין יציאות, אין בילויים, אין טיסות. דווקא העצירה הזו של החיים ולכאורה יצירת החלל הזה, נתנו לה את ההזדמנות למלא אותו בתוכן רוחני. ורד, שבאופי שלה מחפשת את הצמיחה הרוחנית, לא עושה הנחות לעצמה. היא לקחה על עצמה כעבודת חיים ללמוד להקשיב. והיא מציינת ש”אי אפשר להישאר אדיש מול המציאות החדשה בה אנו נמצאים יחד עם כל העולם כולו” היום, במבט לאחור, ורד מספרת שהדבר שנתן לה אמון בקשר / בגשר הוא ההרגשה שעומד מולה בן אדם “כמוני” רק בלבוש אחר. היא גילתה שיש בינינו הרבה מכנה משותף, שתינו נשואות, עם 4 ילדים,עובדות בתחומים דומים, ומתוכן השיחות היא הבינה שאנחנו אף דומות ברמת מאבקי האופי שלנו. ואת הגילוי הזה, לא מגלים בצורה חיצונית, אלא בהכרות של שיחה. יש משהו בשיחת הטלפון דוקא, שנותן לשיח להיות ממוקד מטרה, להיות זך ונקי. העיניים מבלבלות אותנו, מראה העיניים מסית אותנו ומסיח את דעתנו. מה שמניע אותנו היום, זה התוכן ולא התפאורה. ורד, שמלבד החברותא, משקיעה שעות בלימוד אישי, מקדישה את השבת שלה ללימוד פרשת השבוע בכוחות עצמה מספרים שהיא משיגה, לומדת ומפנימה. המסר של ורד, שעלינו, ללמוד להקשיב אחד לשני. לקבל אחד מהשני באמצעות הקשבה ולא באמצעות מפגש. אנחנו חיים בעולם של תבניות ותגיות, ובעיניה קשר יהודי הוא הגשר. אנחנו כולנו בני עם אחד. והגשר הזה הוא זה שיכול לחולל את המהפכה לאסוף את השברים לתפור את הקרעים ולהביא אותנו למצב של ‘ויחן ישראל כנגד ההר, כאיש אחד בלב אחד’.